אחד הדברים שאני הכי שונא לעשות, זה לכתוב כרטיס ברכה. או בכלל ברכות לימי הולדת, חתונות, בר-מצוות וכדומה.
אין לי בעיה לכתוב דף מכירה באורך של עשרות עמודים שיגרום לאנשים לשלוף את כרטיס האשראי בהמוניהם.
אבל עדיין לא פיצחתי את המהות של כתיבת ברכה לאדם אחר.
נכון, רוב האנשים יקנו כרטיס עם ברכה מוכנה מראש או יעשו חיפוש באינטרנט כדי להעתיק ברכה מאיזה מאגר ברכות. אבל בתור אדם שמגדיר את עצמו איך שהוא יצירתי, זה מרגיש לי די מעאפן לעשות דבר כזה.
כשאנשים צריכים לכתוב ברכה, הם בד״כ מקיאים על הדף מקבץ של מילים גדולות, מופשטות וחסרות משמעות. אם קיבלת פעם כרטיס ברכה כזה, בטח תדע על מה אני מדבר…
״אני מאחל לך אושר, עושר, הצלחה, בריאות ושתגשים את כל חלומותיך השנה…״
הבעיה שלי עם הברכות האלו היא שהמילים האלו לא אומרות כלום. הרי כולנו רוצים אושר, עושר, הצלחה וכדומה. ואחת הסיבות העיקריות שהרוב לא מגיעים לזה, היא כי מילה כמו ״אושר״ או ״עושר״ היא מטרה שלא מוגדרת כמו שצריך.
זה כמו לאחל לרץ אולימפי ״שתגיע״. שתגיע לאן? תוך כמה זמן? באיזה מקום?
אוקיי, אז אם לא לעניין לברך במילים טיפוסיות ומופשטות, מה נשאר… לפעמים זה יכול להרגיש קצת מוזר לאחל למישהו דברים ספציפיים. אפילו אם שנינו יודעים שלהשיג את זה באמת יעשה אותו מאושר… או מעושר.
נסה בפעם הבאה לרשום ברכה כמו ״אני מאחל לך להתפטר סוף סוף מהעבודה הנוראית שאתה שונא ולמצוא משהו שמשלם שכר מעל הממוצע עבור הכישורים הדלים שלך. ושתרד השנה לפחות 20 קילו כדי שאולי תמצא בת זוג שתחזיק איתך מעמד יותר מ-20 דקות בדייט הראשון…״ ותראה איך יסתכלו עליך בארוחת החג.
אז אי אפשר להיות כללים מידי ואי אפשר להיות ספציפיים מידי… מה נשאר.
היום גיליתי שלאשתי יש את התשובה.
פרגון.
במקום לאחל לאדם דברים עתידיים שאין לך מושג אם הוא מבין את כוונת המשורר או בכלל רוצה, פרגן לאדם על דברים שהוא כבר עושה.
חשוב, מה אתה אוהב באדם כבר עכשיו. מה אתה מעריך בו. מה הוא אולי מעריך בעצמו שאתה לא שמת לב לו.
פרגן לו על הדברים האלו ואז תאחל לו שימשיך לעשות אותם ואפילו יותר מהם.
ניסינו את זה היום כשכתבנו 3 ברכות לבני המשפחה ונחש מה… זה עבד מעולה!
אז בפעם הבאה שאתה בא לכתוב כרטיס ברכה למישהו, במקום לעשות העתק-הדבק לברכה נדושה מגוגל, לאחל מילים גדולות ומופשטות פשוט נסה לחשוב – על מה אני יכול לפרגן לו ממקום אמיתי וכנה.
הא, ושנה טובה וזה.
