חשבת פעם, איך זה יכול להיות שיש אנשים שמעצבנים וגורמים לנו להתרחק מהם, בזמן שאחרים מעוררים בנו השראה ורצון להיות טובים יותר?
חלק מזה קשור למבנה של הנפש.
כמו במתכון המכיל מגוון של מרכיבים ותבלינים, כך הנפש שלנו מורכבת מחלקים. לכל חלק יש צרכים משלו. וכדי להכין את המתכון כמו בספר, צריך להשתמש בכל המרכיבים, כך הנפש שלנו שואפת לתת ביטוי לכל הצרכים של כל החלקים.
לפעמים חלקי הנפש שלנו יוצאים מאיזון.
זה נגרם בגלל השפעה של הסביבה החיצונית או פשוט בגלל התקדמות טבעית של העולם.
(האמת, לרוב זו מערכת יחסית מעגלית בין שניהם, וכך האיזון אף פעם לא באמת מושלם. אבל זה כבר נושא לפעם אחרת.)
במהלך חיינו, נתקל בהרבה אנשים. ובגלל שלכל אחד יש את החך הייחודי שלו, אנשים מסוימים מעוררים את חוסר האיזון של חלק כזה או אחר בנו. אחד גורם לנו לחשוב שאנחנו יותר מידי חמוצים, שני שאנחנו מתוקים מידי והשלישי טוען שחסר בנו משהו פיקנטי כדי שנהיה מעניינים יותר.
אותם אנשים מעוררים אצלנו את חוסר האיזון, בייחוד כשיש חלק דומיננטי אצלהם שנמצא בחוסר איזון. אחד מכור למתוק, השני כבר לא מרגיש חריף ורק רוצה עוד מזה.
הקטע הוא שהם לא באמת צריכים להגיד משהו בנושא. ברוב המקרים, הנוכחות שלהם כבר גורמת לנו לשים לב לחוסר האיזון הטבעי שלנו. הרי הם חלק מהסביבה החיצונית שלנו.
ובהרבה מקרים הדרך שלהם לנסות להחזיר את עצמם לאיזון מעוררת את חוסר האיזון שלנו. ואם אנחנו לא מודעים לזה, הם יכולים לגרום לנו לעשות דברים מסוימים שאולי אנחנו לא באמת רוצים.
פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו עושים דברים רק כדי שאותם אנשים יחבבו אותנו. או מתרחקים מאנשים שאנחנו אוהבים, רק כי הנוכחות שלהם ״מגרדת את הפצע הפתוח״ בנפש שלנו.
אז איך מתמודדים עם חוסר האיזון בין החלקים והאנשים בחיינו?
תחילה, חשוב להבין שכל אדם הוא בסך הכול השראה להתפתח ולגוון קצת את המתכון של חיינו. אפשר לראות כל אדם כחומר גלם אנרגטי. כזה שאנחנו יכולים להשתמש בו או להשאיר אותו לאח״כ.
שנית, להכיר בכך שהאיזון של החלק הזה מופר מסיבה טובה. וכמו רגשות שלא באים לידי ביטוי ואז חוזרים בעוצמה חזקה יותר, כך האיזון של החלק הזה יופר עוד יותר, אם לא נעשה משהו כדי לספק את הצורך שלו.
הדרך הנכונה להחזיר את האיזון הוא לשאול, מהו הצעד הקטן ביותר שאני יכול לעשות כדי לספק את חוסר האיזון של החלק הזה. הרי לא מוסיפים חצי קילו מלח למנה רק כי מישהו אמר לך שזה לא מספיק מלוח. מספיק קורט מלח קטן.
יש אנשים שחוסר האיזון שלהם גדול כ״כ, מילדות או מחוסר תשומת לב מתמשכת, שהם חייבים לעשות מהלך קיצוני. אבל זה משהו שמסוכן לרוב האנשים, בייחוד אם החלקים האחרים לא מוכנים לשינוי הזה במתכון.
הדבר השלישי שאפשר לעשות זה ללמוד לאהוב את עצמך עם חוסר האיזון הזה. זה בדיוק מה שעושה את המתכון שהוא אתה כ״כ ייחודי.
ולבסוף, אם כבר נפתח התיאבון לאחד החלקים ובא לך להשתמש בו כדי לחקור רובד חדש בחיים, אפשר ללכת עד הסוף ולתת לו להשתלט על כל המתכון. לך תדע, אולי תגלה מתכון חדש לחיים.
