כל יועץ עסקי, שיודע מה הוא עושה, יגיד לך שיש לעסק מטרה אחת עיקרית. למקסם את הרווח עבור בעל העסק או בעלי המניות.
אבל מה אם המפתח להצלחה בעסקים הוא בכלל מקסום חוויות?
אתמול טיילתי עם אשתי בחוף הרצליה. שעת אחר הצוהריים. שקיעה. תכננו למצוא מתקנים או אזור שבו בתנו אריאל, בת שנה ותשעה חודשים, תוכל לשחק. קיווינו שאחרי כמה שעות של משחק, היא תתעייף ותרדם בעגלה. מה שיאפשר לנו לאכול ארוחת ערב בשקט.
הלכנו ברגל מקניון ארנה ועד המעלית בסוף החוף אבל משום מה, לא מצאנו שום מתקן לילדים. לא ראינו שום נדנדה או מגלשה כל הדרך. לרגע הרגשתי כאילו מישהו תכנן בכוונה שלא יגיעו הורים לילדים לחוף הרצליה. זה נכון שיש את החוף הרחב והשמור שאפשר לשחק בו. אבל לא באנו מוכנים לזה.
כמעט התייאשנו ועמדנו לחזור חזרה, אבל פתאום ראיתי באחת המסעדות ריכוז של כמה משפחות עם ילדים קטנים. ממש בגיל של אריאל. “מה הולך שם?” שאלתי את עצמי. “אולי יש שם מתקנים שפספסתי?”. התקדמנו עוד קצת לעבר המסעדה הבאה, פתאום שמתי לב למשהו מדהים.
במסעדה, ששמה Maka Maka יש אזור של כסאות על השביל ועל החוף. מסתבר שהם החליטו להוציא חלק מהכסאות ולהקדיש אזור שלם באמצע לארגז חול שבו הילדים יכולים לשחק. בארגז חול הזה היו המון משחקים שילדים יכולים לשחק ולהעביר את הזמן. כך ההורים יכולים לשבת בכיף על הספות מסביב ולהשקיף על הילדים שלהם, בזמן שהם נהנים מהאוכל ומהשתייה.
זאת אומרת, שהם לקחו יוזמה ועשו משהו שהעירייה וכל מי שתכנן את הטיילת היפה הזאת, לא לקח בחשבון – לספק תעסוקה והנאה בטוחה לילדים.
בתור מישהו שהיה לו מסעדה בעבר, אני יודע שאתה משלם מס על כל בלטה שאתה מעז לשים עליה כיסא. ככה שהם כנראה משלמים על האזור הדי גדול הזה, שלא מפיק להם רווח באופן ישיר.
וכולם יודעים שמסעדות בחוף הים עובדות בפיקים. כמות הסועדים ביום חול בצוהריים קטנה מאוד. אבל ביום שישי או בשבת, המסעדות האלו מפוצצות עד אפס מקום. ככה שהם אפילו מפסידים כסף כי הם יכולים להושיב פחות אנשים.
אבל מה הם כן מרוויחים?
הם מרוויחים לקוחות מרוצים יותר. לקוחות שחוזרים שבת אחר שבת. לקוחות שמספרים לחברים שלהם על המסעדה המהממת שהם גילו וכמה היא ידידותית למשפחות. לקוחות שלוקחים את הזמן וכותבים עליהם פוסט בבלוג ובפייסבוק. וזה, שווה הרבה יותר מאשר מיקסום רווח מיידי. כי עסק זה משהו שנבנה לאורך זמן.
