אחד השיעורים הכי חשובים שלמדתי ואני תמיד מנסה להזכיר לעצמי הוא זה – כשאתה כותב קופי, אתה לא כותב לעצמך. יש מישהו בצד השני שצריך את העזרה שלך. אליו ורק אליו אתה כותב!

עכשיו, סוג העזרה שהוא צריך ממך יכולה לקבוע את הזווית של המסר הראשי… ובכלל את כל שאר הקופי, המיצוב שלך, המוצרים שאתה מוכר ואפילו את כל מבנה העסק.

לאחרונה נתקלתי בתוכן שדיבר על כך שיש ארבע זוויות להתאמת המסר הראשי למצב הפסיכולוגי של הלקוח.

זווית מספר 1: בעיה – הורה מגונן

אפשר להשתמש בזווית הזו עם לקוח שסובל מבעיה מסוימת. יש לו כאב מסוים והוא צריך שתקשיב להם תחילה, לפני שתציע להם פיתרון.

לקוח כזה צריך אמפתיה.

כותרת לקופי בזווית כזו תהיה לדוגמה “האם נמאס לך מ…”

זווית מספר 2: הבטחה – המנהיג

אפשר להשתמש בזווית הזו עם לקוח אבוד. הוא לא בטוח בעצמו, לא יודע מה לעשות או לאן ללכת. לקוח כזה צריך שתגיד לו מה לעשות, איך לעשות את זה ותבטיח לו שזה יעבוד.

עושים את זה בעזרת מתן מידע חינוכי.

כותרת לקופי בזווית כזו תהיה לדוגמה “מי עוד רוצה…”

זווית מספר 3: הוכחה – הכתב מהשטח

אפשר להשתמש בזווית כזו עם לקוח שלא יודע מה שהוא לא יודע. כמו במקרה שבו אתה כותב קופי לתעשייה עם הרבה “מידע פנימי” שללקוח אין אליה גישה. אתה צריך להוכיח לו שזה מה שבאמת קורה בפנים ולהציע לו הצצה פנימה.

במקרה כזה אתה צריך להשתמש בחשיפת הסודות.

כותרת לקופי בזווית כזו תהיה לדוגמה “מה הם לא רוצים שתדע על…”

זווית מספר 4: הצעה – דיל מייקר

אפשר להשתמש בזווית כזו עם לקוח שמחפש עסקה טובה בתעשייה תחרותית מאוד. זה לקוח שכנראה מודע לפתרונות אחרים ומוכן לקנות אם רק יתקל בהצעה טובה.

במקרה כזה אתה צריך לתת ללקוח הצעה שהוא לא יכול לסרב לה.

כותרת לקופי בזווית כזו תהיה לדוגמה “קבל X בחצי מהמחיר תוך X זמן או שכספך יוחזר!”.